שרשרת הריון - פעמון
את פעמון ההריון הכרתי בתחילת ההריון עם אדם, המשמעות והקונספט התחברו לי בשניה.
המחשבה שהיצור הקטן שגדל לי בתוך הבטן, ממש שומע את הצלילים העדינים והמרגיעים של הפעמון (שגם אני שומעת בכל תזוזה), ריגש אותי בטירוף.
הבטחתי לעצמי שאם אחרי הלידה, אדם באמת יזהה את הסאונד של הפעמון כמובטח, אני אעצב שרשראות כאלו בעצמי.
הפעמון שלי ליווה אותי לאורך כל תקופת ההריון וכך גם הגיע איתי לחדר הלידה
ליווה אותי בכל ציר וציר, בכל זירוז וזירוז (וקיבלתי את כל הארנסל בערך, אבל זה לפוסט אחר כבר)
מהרגע שענדתי את הפעמון שלי לראשונה, חיכיתי בסקרנות גדולה לראות את התגובה של אדם אחרי הלידה.
וכך היה,
יומיים לאחר הלידה, כשאספנו את עצמנו לקראת היציאה הראשונה הביתה, ענדתי את הפעמון שלי.
באמצע הנסיעה אדם התחיל לבכות, ידעתי שהוא לא רעב כי הנקתי אותו שניה לפני שיצאנו, אז באינסטינקט ראשוני,
הנחתי את היד עליו והשמעתי לו את הסאונד של הפעמון.
הרוגע שנפרש על הפנים שלו, המיס אותי לגמרי!
ובאמת אחרי כמה רגעים הוא נרגע ונרדם כיאה לפיצפון בן יומייםהיום, כמעט שלוש שנים אחרי, אני עדיין עונדת אותה מידי פעם, שומעת את הסאונד המרגיע שלה
ויודעת שזה הפעמון של אדם.
הפעמון שלנו.
השיר הראשון שהשמעתי לו.
